קודם כמה מילים על שינה. לפי מה שידוע למדע, או עד כמה שהמדע "מבין", בני אדם זקוקים לשינה על מנת לתפקד היטב, וחוסר שינה גורם לתופעות מתופעות שונות, בינהן אף השמנה ודיכאון, חרדה ויתר לחץ דם, ואף, אם כי במקרים קיצוניים, דום לב, אך קשה להאמין שהמדע הצליח (או האם כלל ניסה) לקשר גם בין חוסר שינה לחוסר מוסר וזלזול.
עופר שלח נודע כאדם חסכוני - כפי הנראה על פניו הוא צורך מעט מזון, ואף הצליח שנים רבות לחסוך שעות שינה, והאמת שהתפוקה מחסכון זה - השקעתו של אותו זמן שנחסך ביעילות - קידום אישי, ואף כושר התבוננות ופרשנות הניתנות לאדם, כפי שמקובל לחשוב, ככל שירחיב עוד ועוד אופקיו - היתה רבה עד מאוד - עופר שלח הלך והשתכלל - הוא קרא, הוא כתב (אולי האזין אף למוסיקה סבירה, לא יותר, במקביל), ורץ, ופירשן, והספיק אף להקים משפחה, בסך הכל יש להאמין שהתפרנס בכבוד. אך עתה, כפי הנדמה, עופר משלם את המחיר, ואולי אף אנו נאלץ לשאת בחלק מהנטל - עופר לא ישן מספיק במשך הרבה מאוד זמן ועכשיו הוא די מהר יוצא מהפוקוס.
ואיך אפשר לדעת שעופר שלח יוצא מפוקוס - נכון, זה קצת קשה, בוודאי לנו, שלא מכירים אותו מקרוב ואין בידינו למעשה שום מידע מהימן ובדוק לגביו, וקשה בהחלט כך להשוות. אין אנחנו יודעים למשל כמה באמת הוא קרא, ואף באלו ספרים מדובר, אך יותר מכך אם הבין. אבל אם ניקח בחשבון שהזמן היה רב, ובמיטה (כמעט) כלל לא בילה, ואף שסקרן הוא נולד, הרי שקרוב לוודאי שעל שולחנו עלו מעת לעת חיבורים חשובים, ובשלל של נושאים, ואם לא הבין כלל בטח מושג מסוים הוא רכש, ואין ולא צריך להיות בליבנו דבר כנגד בחירתו שלא להעמיק בדבר. וכך, אם נאסוף דבר לדבר, נוכל להסיק שעל אף שעופר יודע על מה מדובר (לא רק על ספורט, כדור-סל למשל), הוא מחליט, לאחר ששקל (הזמן כאמור היה בידו יותר מאשר בידי האחרים גם בכדי לבחור) לחזור לאחור.
עופר שלח אמור היה כבר לדעת היטב שעל ידי עמידה במקום בעולם נע אנו חוזרים לאחור, ואין להעלות על הדעת כלל שעופר שלנו לא חפץ התקדמות, ומתוך ידיעה, מסקנות, הגיון (לא אמונה, שיכולה להסביר תנועה קדימה אף מתוך חזרה לאחור), ואולי לכן כה קשה להסביר איך בוחר לו אדם חזרה על התקדמות שלא מתוך בורות או רפיון, או שמא זה אותו חוסר שינה מתואר (שגורם גם לרפיון), שאינו מאפשר לו באופן מספיק רענן לשקול.
אבל איך אפשר בכלל לטעון שעופר שלח חוזר לאחור, שמא טועים הם עכשיו אנו לפחות ביחס להבנת הכיוון - שמאל, שמאל ימין, ימין שמאל - זה פשוט.
עופר שלח יצא לו מפוקוס והגיע עד כדי זלזול, כן זלזול. עופר שלח חלה ברפיון (כנראה מתוך חוסר שינה) והפך ליהיר, ובחר "בחירה חדשה" - לזלזל בנו (אנו, דרך אגב, מקפידים בשינה). חלקינו דווקא קרא (בשעות העירות) לפחות ספרים אחדים מתוך שלל הספרים שקרא, ויכול לזהות להבין איך ומהו זלזול - כי עופר שלח על ידי נסיון לעסוק במיומנות הבחירה של מילים טוען שהוא אומר משהו חדש, אך עדיפה בחירה "נוראית" בחדש על רמית מילים.
עופר שלח נודע כאדם חסכוני - כפי הנראה על פניו הוא צורך מעט מזון, ואף הצליח שנים רבות לחסוך שעות שינה, והאמת שהתפוקה מחסכון זה - השקעתו של אותו זמן שנחסך ביעילות - קידום אישי, ואף כושר התבוננות ופרשנות הניתנות לאדם, כפי שמקובל לחשוב, ככל שירחיב עוד ועוד אופקיו - היתה רבה עד מאוד - עופר שלח הלך והשתכלל - הוא קרא, הוא כתב (אולי האזין אף למוסיקה סבירה, לא יותר, במקביל), ורץ, ופירשן, והספיק אף להקים משפחה, בסך הכל יש להאמין שהתפרנס בכבוד. אך עתה, כפי הנדמה, עופר משלם את המחיר, ואולי אף אנו נאלץ לשאת בחלק מהנטל - עופר לא ישן מספיק במשך הרבה מאוד זמן ועכשיו הוא די מהר יוצא מהפוקוס.
ואיך אפשר לדעת שעופר שלח יוצא מפוקוס - נכון, זה קצת קשה, בוודאי לנו, שלא מכירים אותו מקרוב ואין בידינו למעשה שום מידע מהימן ובדוק לגביו, וקשה בהחלט כך להשוות. אין אנחנו יודעים למשל כמה באמת הוא קרא, ואף באלו ספרים מדובר, אך יותר מכך אם הבין. אבל אם ניקח בחשבון שהזמן היה רב, ובמיטה (כמעט) כלל לא בילה, ואף שסקרן הוא נולד, הרי שקרוב לוודאי שעל שולחנו עלו מעת לעת חיבורים חשובים, ובשלל של נושאים, ואם לא הבין כלל בטח מושג מסוים הוא רכש, ואין ולא צריך להיות בליבנו דבר כנגד בחירתו שלא להעמיק בדבר. וכך, אם נאסוף דבר לדבר, נוכל להסיק שעל אף שעופר יודע על מה מדובר (לא רק על ספורט, כדור-סל למשל), הוא מחליט, לאחר ששקל (הזמן כאמור היה בידו יותר מאשר בידי האחרים גם בכדי לבחור) לחזור לאחור.
עופר שלח אמור היה כבר לדעת היטב שעל ידי עמידה במקום בעולם נע אנו חוזרים לאחור, ואין להעלות על הדעת כלל שעופר שלנו לא חפץ התקדמות, ומתוך ידיעה, מסקנות, הגיון (לא אמונה, שיכולה להסביר תנועה קדימה אף מתוך חזרה לאחור), ואולי לכן כה קשה להסביר איך בוחר לו אדם חזרה על התקדמות שלא מתוך בורות או רפיון, או שמא זה אותו חוסר שינה מתואר (שגורם גם לרפיון), שאינו מאפשר לו באופן מספיק רענן לשקול.
אבל איך אפשר בכלל לטעון שעופר שלח חוזר לאחור, שמא טועים הם עכשיו אנו לפחות ביחס להבנת הכיוון - שמאל, שמאל ימין, ימין שמאל - זה פשוט.
עופר שלח יצא לו מפוקוס והגיע עד כדי זלזול, כן זלזול. עופר שלח חלה ברפיון (כנראה מתוך חוסר שינה) והפך ליהיר, ובחר "בחירה חדשה" - לזלזל בנו (אנו, דרך אגב, מקפידים בשינה). חלקינו דווקא קרא (בשעות העירות) לפחות ספרים אחדים מתוך שלל הספרים שקרא, ויכול לזהות להבין איך ומהו זלזול - כי עופר שלח על ידי נסיון לעסוק במיומנות הבחירה של מילים טוען שהוא אומר משהו חדש, אך עדיפה בחירה "נוראית" בחדש על רמית מילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה